פסק-דין בתיק ת"א 1519-08

הנתבע, עו"ד במקצועו, ייצג את התובע בשנת 1993 בתביעה בגין מקרקעין שקיבל במתנה מאביו המנוח. בהליכים המשפטיים שנוהלו, הגיעו הצדדים באותם הליכים לפשרה, ובשנת 1995 קיבל הנתבע לידיו את הטיפול בהסדרת רישום הקרקע בהתאם להסכם הפשרה. עד היום טרם הסדיר הנתבע רישום זה. בתביעה שבפנינו תובע התובע פיצויים מאת הנתבע בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מהסכם הפשרה ומאי הסדרת רישום הקרקע על פי הסכם הפשרה עד היום.

כללי:

בעלי הדין:

1.         התובע הינו אזרח ישראלי, ולקוחו של הנתבע.

2.         הנתבע הוא עו"ד במקצועו, ונתן שירות משפטי לתובע.

תביעת התובע:

3.         אביו של התובע היה בעל מחצית הזכויות בגוש 4274 חלקה 48 (להלן-"המקרקעין"). שטח חלקה זו הינו 3,000 מ"ר, ואביו של התובע היה בעל הזכויות ב-1,500 מ"ר (להלן-"הנכס").

4.         בשנת 1969 קיבל התובע מאביו במתנה חלק מהמקרקעין. לאחר המתנה נרשם בלשכת רישום המקרקעין שלתובע 2/12 חלקים מהזכויות בחלקה, דהיינו זכויות ב-500 מ"ר מהמקרקעין.

5.         בשנת 1972 הגיש התובע תכניות לקבלת היתר בנייה לבניית ביתו על חלק המקרקעין שקיבל מאביו. לאחר קבלת היתר בנייה, בנה התובע את ביתו. בשנת 1975 עבר התובע להתגורר בבית שבנה.

6.         בשנת 1990 קיבלה אחותו של התובע מאבי התובע את יתרת חלקו של האב בנכס. האחות ובעלה הגישו לוועדה המקומית לתכנון ובניה תכנית חלוקה, בה נרשם שחלקו של התובע בנכס הינו 500 מ"ר ואילו חלקה של האחות בנכס הינו 1,000 מ"ר.

7.         בשנת 1993 הגיש התובע באמצעות הנתבע תביעה לבית משפט השלום למתן צו הצהרתי שהוא קיבל מאביו במתנה שטח קרקע של 1,000 מ"ר. לטענת התובע, בית המשפט המחוזי, אליו הועברה התובענה, הציע לחלק את הנכס בין התובע ואחותו בחלקים שווים ביניהם. טוען התובע, שהנתבע איים עליו כי אם לא יסכים לפשרה, יחוייב בהוצאות משפט גבוהות, והוא נאלץ להסכים לפשרה חרף התנגדותו. כן טוען התובע שאם הנתבע היה בודק במשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, היה מגלה שתשריט החלוקה התקבל שלא כדין, והתובע היה פועל לביטולו. את התשריט גילה בא כוחו הנוכחי של התובע בשנת 2005.

8.         טוען התובע שבשנת 1995 קיבל על עצמו הנתבע לפעול להוצאת הסדר הפשרה לפועל, אך עד לעצם היום הזה לא סיים הנתבע את העברת הזכויות בינו לבין אחותו ורישומם בלשכת רישום המקרקעין, וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים כספיים. על כן תובע התובע מהנתבע את הסכומים כדלקמן:

1)      את הסך 270,000 ש"ח בגין ויתור על שטח קרקע באדמתו בהיקף של 250 מ"ר;

2)      את הסך 1,512,000 ש"ח בגין אבדן דמי שכירות בשיעור של 2,800 דולר לחודש במהלך 10 שנים.

הגנת הנתבע:

9.         בכתב ההגנה טוען הנתבע שיש לדחות את התביעה כנגדו מהסיבות כדלקמן:

1)       יש לדחות התביעה או למחקה על הסף בשל התיישנות, מעשה בית דין, שיהוי, מניעות, ויתור והשתק;

2)        לתובע ניתנה במתנה מאביו תת חלקה 4 בלבד אליה צמודים 2/12 מהרכוש המשותף ולפיכך לא ברור מדוע סבור התובע כי אביו נתן לו 4/12 חלקים מהרכוש המשותף;

3)       התובע הסכים מפורשות לפשרה לאחר שהסביר לו מהות ותוכן ההסדר ואת הסיכון של ניהול המשפט;